נסעתי למדבר.
בין ריטריט לריטריט לקחתי לעצמי ימים של שקט.
ובשקט הזה אני פוגשת את עצמי.
נמצאת בצוקים-איפה שהייתי אמורה להתחתן- ואז ב"גן ירק" ששם היינו אמורים לקיים ארוחה משפחתית.
מחשבות, הרהורים, זכרונות, כאב, עצב.
ואז הודיה גדולה.
לחשוב על הדרך שעברתי.
היציאה מאיך שחשבתי ש"חיי אמורים להיות" ו- "מי אני אמורה להיות".
השבירה של מחסומים וקבעונות ששמתי על עצמי.
ולפעמים בלב הסערה קשה לראות שיהיה בסדר בסוף.
שהמשברים שהיו לי בחיים הובילו אותי לאיפה שאני כיום.
מחר אני מעבירה ריטריט לעיריית יבנה בעין גדי.
בחלומות הכי הזויים לא הייתי מדיימנת שזה יהיה העיסוק שלי.
שמבעלת סטודיו לאימונים אני אעסוק בנפש ובהתפתחות אישית, בצמיחה ושבירת מחוסמים ששמנו על עצמנו.
ואיזה זכות.
Comments